-
קווירוצנטריות Queerocentrism
תערוכה קבוצתית
רוחות המלחמה מסירות את שכבת ההגנה מנושאים רגישים אשר נותרו קבורים, רדומים אך שרויים בהמתנה לרגע האפשר כדי להביע את דעתם. אתנוצנטריות או: עֲדָתָנוּת היא הנטייה להתבונן בתרבות אחרת מבעד לתרבותנו ומוצאנו ממקום עליון של שיפוט. בהמשך לתערוכה הקודמת "קוויר – אזור מלחמה" אשר בחנה את המצב הרגשי של תרבות הלהטב"ק בעת מלחמה, התמה אשר בנתה תערוכה זו בחרה להרחיב את הגבולות של האמנות הקווירית לבדה, במטרה לשקף ככל האפשר התבוננות קוירוצנטרית.
תערוכה זו מבקשת לבחון את האופן שבו החברה ההטרו-נורמטיבית מתבוננת ומציירת בעיני-רוחה
את הדמות הקווירית ובמקביל לחשוף כיצד קווירים מדמים שרואים אותם?
גלריה ק' מתעתדת להרכיב דיוקנאות סטריאוטיפיים בהיבטים שונים, במגמה להביא להתפוגגותם.
מציגים: אדמונית, אילנית, בר גורדון, דורון דרוקמן, דניאל מנו בלה, נוי לואיז, סיון כהן, עדן איינברג, תמר שם
-
"קוויר – אזור מלחמה Queer War Zone"
תערוכה קבוצתית הבוחנת את ההיבטים השונים של זהות קווירית בהקשר של מלחמה: מבית, או מחוץ. ומעמיקה במהות הקוויר/ית בחברה ומציגה את דמותה דווקא במקומות החשופים, הפגיעים, או לחלופין האמיצים.
התערוכה תוצג בין התאריכים" 22.03-20.04.24
גלריה ק' ממוקמת ברחוב לוינסקי 71 תל אביב
קרדיט צילום: אפי כהן
-
סיפור המעשה של תערוכת "להרוג אייל קדוש"
תערוכת החמ"ל האקטיבית נפתחה בתאריך 01.11.23 בקריאה להשבת החטופים. התערוכה נבנית ומצרפת אמנים נוספים.
זהו סיפור מחריד על מלחמה,
שפרצה בשבת של שמחת תורה
בעקבות רצח אכזרי ובלתי נתפס של יותר מאלף ושלוש מאות נשמות
וחטיפתן של 241 נפשות בידי חיות אדם מטורפות, מיואשות.
זוהי תערוכת חמ"ל שנועדה לשקף ולהזכיר לעצמנו ולעולם
שערך חיי האדם ביהדות ובמדינת ישראל הוא מעל הכול ולכולם.
התקבצנו יחדיו – אמנים ואמניות – ויצרנו תערוכה משותפת בקריאה לשחרור החטופים והחטופות.
יצרנו במרכז החמל חממה, קנינו חמניות כמספר הנפשות החטופות ופיזרנו אדמה, כדי שנבשר יחדיו את בוא הגאולה. זרענו זרעי חמניות והשקנו מדי יום, רצינו שהמציאות תהיה לחלום.
אל מול קמילת החמניות העצובה, ראינו נביטה אל עשרות גרעיניות של אהבה, אך, ככל שהזמן חלף כך הנבטים איבדו תקווה וקמלו בחלל הסגור, ללא אור, ואוויר למשאף.
האדמה נערמה לתל מיותם והחמניות היבשות נאספו לזיכרון עבור אלה שכבר אינם.
-
הזמנה לתערוכה בגלריה ק'
"להרוג אייל קדוש" פתיחה מחודשת 11.01.24
תערוכת חמ"ל קבוצתית, אקטיבית, בקריאה להחזרת החטופים, נפתחה בתאריך 01.11.23
-
התרבות קווירית – תערוכה קבוצתית 20.07.23
תערוכה קבוצתית העוסקת בסוגיית הקמת משפחה ורבייה בהיבטים קוויריים . לחצו לאיוונט –
בעבר, הדרך המקובלת בחברה להפוך להורים הייתה אחת: אישה ואיש, ביצית וזרע. בעוד ובמובן הביולוגי לא השתנה רבות, הפלואידיות המגדרית והמינית הקיימת כיום בחברה פתחה דלת למגוון אפשרויות הורות החורגות מהקטגוריה 'איש ואישה'. המושג "קוויר", לפי התיאוריה הקווירית העכשווית, נוטה לעמוד בניגוד להולדה ומשפחתיות, הנתפסת כהטרונורמטיבית, ומסמלת את טבעון האתוס המשפחתי ההגמוני.
במקביל, קיימת הורות "קווירית"; תאי משפחה בהם זוג ההורים מגדירים עצמם כקווירים, או כאלה המגדלים את ילדיהם.ן מבלי להגדיר אותם.ן מגדרית בהתאמה למין, אלא תוך חינוך א-מגדרי ונתינת אפשרות בחירת המגדר לילדיהם.ן באופן עצמאי בהתאם לטבעם.ן.
התערוכה הקבוצתית "התרבות קווירית" חושפת ומציגה תהליכים, מחשבות והתלבטויות הקשורות בכל דרך להורות קווירית, במטרה ליצור רב-שיח תרבותי המדגיש את הכמיהה והזכות להפוך להורה.
קישור למידע נוסף ודימויים:
-
רדופי-הזמן, תערוכה קבוצתית
רדופי־הזמן // ממרדף הטראומה לסדרות של היעשות // אילן מויאל
מציגים: אלקון תמי, גליל דודו, דריאל מוטי, הגלר גיא, לוי כוכי, לומניץ סמדר, מויאל אילן, סנטיקוף לוטן נעמה, שטרמן מרים, שלמון עדו.
"רָדוּף-הַזְּמַן בַּמָּקוֹם לְלֹא שֵׁם"
התערוכה רדופי־הזמן מהווה מהלך דיאלקטי והמשך ישיר לתערוכה "הישרדות 1945–2025". אם בעבר ניצבנו מול כובד המשקעים של הזמן ההיסטורי, כאן אנו פונים אל מה שפועל לאחריו, אל הליבה של תפיסת הטראנסיזם: לא האירוע עצמו – אלא החזרה הכפויה שלו. הזמן אינו חולף; הוא רודף ומכפיל את עצמו דרך גופים, מסכים, קירות ובשר.
במרחב הצר והמחתרתי של לוינסקי 71, האמנות נקראת לפעול לא כייצוג דומם של הכאב, אלא כפעולה רדיקלית של הסטה ופירוק – כהיעשות (Becoming) הממירה את הקיפאון הטראומטי בריבוי, בסדרות ובקצב.
"רדופי־הזמן היא קריאה דחופה למעבר: מן ההישרדות כתגובה פסיבית וכפויה – אל היצירה כהתרחשות פראית, פילוסופית וחומרית המפרקת את הזמן בהווה."
רדופי-הזמן תערוכה קבוצתית -
TranSis Become-ma-ma
טראנסיס, נציגת תנועת הטראנסיזם, בקריאה להחרמת החרם. גיבורת-העל הטראנסאטלנטית השרויה תמיד בתנועת היעשות, הופכת למא-מא של זהויות במעבר.
Transis, a representative of the transism movement, in a call to boycott the boycott. The transatlantic superheroine, always immersed in the movement of becoming, becomes the mother of identities in transition.
-
"Art cannot be confiscated and is Not a tool of War." Transism
Join the TranSism movement. Our identity is our sovereignty
The Narrative
While some use walls and boycotts to silence voices, we use art to build bridges of love. TranSism is not just a concept—it is a living, breathing identity in transition.
Our 'Spark' cannot be dimmed by political agendas or digital algorithms. By watching this video and joining our call, you are choosing creativity over conflict and expression over exclusion.
The Call to Action
Take a Stand. Be the Spark.
"Sign your name to support artistic freedom and join our global community. On May 12th, your support will be part of a living installation at Gallery Q (71 Levinsky St, Tel Aviv), proving that art belongs to the people, not to the boycott.
"Don't just watch. Become"
"Your voice matters. Every registration is a crack in the wall of the boycott."
-
"בסולמות מינוריים, או בחרם מז'ורי?" קול קורא הביאנלה בוונציה 2026.
על רקע ההתפתחויות האחרונות סביב הביאנלה בוונציה—התפטרות השופטות, דחיית ההכרזה על הפרסים לחודש נובמבר והעברת ההכרעה לידי הקהל—עולה שאלה עקרונית: האם מדובר במהלך דמוקרטי, או בהשהיה המייצרת מראית עין של שקיפות תוך דחיית הכרעה? בעוד מוסדות בוחרים להשהות, לצנן ולהעביר אחריות, גלריה ק׳ ממשיכה לפעול במועד המקורי (09.05), ומציבה שאלה פתוחה: האם ניתן להישען על “בחירת הקהל” כתחליף לשיפוט, או שמדובר במנגנון נוסף של הסטת כוח והסרת אחריות?
-
קול-קורא לתערוכה "רְדוּפֵי-הַזְּמַן"
-
"הישרדות 1945-2025" תערוכה
מציגים: אורית זיסמן, אלטר ליברמן, ארן, גיא הגלר , חגית רובינשטיין, יפית ביטון, כוכי לוי, מוטי דריאל, מרים שטרמן, נעמה סניטקוף-לוטן, תמי אלקון, תמי מרגלית, תמר סער.
בתזמון טעון, רגע לפני יום השואה ועל רקע השבר החברתי העמוק בישראל, נפתחה בגלריה ק' התערוכה הקבוצתית "הישרדות 1945–2025". התערוכה הקבוצתית, באוצרותו של אילן מויאל, ממשיכה את הקו הביקורתי של התערוכות "משואה לדנה" ו"אירוויזיון באסון", ומבקשת לפרק את המושג הממלכתי "הישרדות" ולהציגו כפצע פתוח ומדמם.
גלריית דימויים
אלטר ליברמן 
אלטר ליברמן 
אלטר ליברמן 
גיא הגלר דיפטיך 
כוכי לוי, זר קוצים 
כוכי לוי, כף בכף – כף מרים 
מוטי דריאל 
מוטי דריאל 
מרים שטרמן, רחובשלמה המלך 
נעמה סניטקוף-לוטן, אין לי 
חגית אונמי רובינשטיין 
תמי מרגלית, רחוב הנגר 
תמר סער, תקשורת 
תמר סער 
צבי בן-ארץ 
אורית זיסמן 
, אילן מויאל, אדים של חיים ביקור וירטואלי בתערוכה Virtual visit to the exhibition
הישרדות 1945: תמי אלקון בשיחה עם אימה, ניצולת שואה.
"שיח שורדים" יתקיים ביום שישי 17.04.26 שעה 11:00 בגלריה ק'
#הישרדות, Ilan Moyal, אילן מויאל, אמנות, גלריה ק', חטופים, יום השואה, להטב"ק, לחיות בכבוד, מגדר, מלחמה, קוויר, תערוכה -
Transis Wears Medusa
"מבט שאינו חולף; לא זיכרון, אלא מצב של הוויה. במיתוס, מבטה של מדוזה מקפיא את מי שפוגשים אותו. כאן, קפיאה אינה עונש – אלא מנגנון. טראנסיס לובשת את מדוזה לא כדי להפוך לאבן, אלא כדי לשאת את מה שכבר קפא. פריטי יוקרה אלה אינם רק חפצי תשוקה; הם מתפקדים כמשטחי הכלה – מחזיקים רגעים לא גמורים וזהויות תלויות בתנועה. מותג יוקרה מבטיח צורה, גבול, המשכיות. הבגד נלבש, אך הוא גם עוטף; הוא משמר, אך הוא מקבע במקומו. בין ריפוי לשימור טמון מתח לא פתור. מה שקפוא אינו נעלם; הוא הופך לנוכחות. וכאשר הוא לובש, הוא ממשיך להביט לאחור."
:Q Gallery Proudly Presents
TRANSIS WEARS MEDUSA transitive operetta following the Eurovision in Disaster exhibition and leading up to the avant-garde exhibition that will open in May 2026
The unbridled gaze watchesFrom the infinity of gold on her chest to the snakes on her crown
TRANSIS comes to expose the trauma- Location: The Virtual Void / Q Gallery (Global)
- Dress Code:Excessive gold or complex trauma
& High Fashion - Entrance: Only for those who dare to look back
"In the gaze of the Medusa, the hypocrites turn to stone
COMING SOON
-
Transis – The Oracle Voice
סמל האינסוף הטראנסיסטי, אילן מויאל
Transism – Identitiestransition of identities
"The basic human right to choose the course of becoming an identity, whatever that identity is." Ilan Moyal
טראנסיס עורבנית-חקיינית, אילן מויאל, סמטת גלריה ק' ושנטי -
"טראנסיס – עורבנית-חקיינית" בדרך לאירוויזיון
פרפרומנס טראנסיס – עורבנית-חקיינית, אילן מויאל. צילום: אורית זיסמן
טראנסיס בדרך לאירוויזיון, אילן מויאל "עורבי האירוויזיון" הוא ערב פרפורמנס שהתקיים במסגרת התערוכה, בהשתתפות דורון בראונשטיין, מירב טלאור והאוצר אילן מויאל. במסגרת הערב הוצג המיצג "טראנסיס – עורבנית־חקיינית", פעולה חיה שנעה בין שיר לשאלה, בין חיקוי להפרעה. על רקע הקריאה לחרם והדיון הציבורי סביב השתתפות ישראל באירוויזיון, הגוף עטה כנפיים שחורות וביקש לא לייצג אלא להדהד. המשפט "רציתי רק לשיר" חזר כטקס וכערעור גם יחד, בעוד ההצבעה אל הקהל חשפה תשוקה קולקטיבית לקול – ופחד ממנו. המיצג אינו מציע עמדה חד־משמעית; הוא פועל כסדק בזמן: שיר שאינו דגל, קול שאינו גבול, זהות המצויה בתנועה.
דורון בראונשטיין הציג טקסט שנשא אופי פרובוקטיבי ושאלתי. לבוש חולצה שחורה עם הכיתוב באנגלית "I Love Trump" וקפייה על צווארו, הוא בחן את יחסי המשיכה שבין תרבות האירוויזיון לבין קהלים מודרים, דרך רשימה של מאפיינים המזוהים עם התחרות: גלמור, דיוותיות, הגזמה מוחצנת, שפע, אקלקטיות, צבעוניות ורגע השיא הקולקטיבי של הקתרזיס – ההצבעות. במהלך הדברים הוא קשר בין מבנה ההצבעה והמתח הדרמטי של התחרות לבין רגע היסטורי מכונן — שידור הצבעת האו״ם בשנת 1947 — כרגע טעון בזיכרון פוליטי וטראומטי. המיצג לא הציע מסקנה מפורשת, אלא השאיר את ההדהוד פתוח: בין מופע בידורי לבין היסטוריה לא פתורה.
במהלך הערב הוקרן גם הווידאו של מירב טלאור, „רציתי רק להיוולד” — עבודה המציבה את הגוף במרחב אינטימי כזירה של לידה עצמית. דימוי של חבל טבור מלאכותי קושר את הגוף אל חומר תעשייתי שקוף ודביק, ההופך בהדרגה למנגנון כריכה וכבילת־עצמי. ניסיון ההיחלצות מסתבך בשכבות נוספות של הדבקה, עד לרגע חיתוך המאפשר תנועה מחודשת. העבודה מהדהדת את מהלך הערב כולו: בין היקשרות לשחרור, בין הרצון להיוולד לבין מציאות העוטפת ומגבילה, ובין קול המבקש להישמע לבין שכבות של השתקה. צילום: אורית זיסמן
"רציתי רק להיוולד", מירב טלאור צילום סטילס: אורית זיסמן -
"עורבי האירוויזיון" – ערב מיצגים:
דימוי: רציתי רק להיוולד, מירב טלאור
"לך כמו עורב —
לא מסביר, שובב,
שאינו מתנצל
ואינו מבקש רשות
לחמוד את הזהב."
אילן מויאל, טראנסיס עורבנית-חקיינית 
דורון בראונשטיין, חומוס 
מירב טלאור, נונסנס בתוך וכחלק מתערוכת "אירוויזיון באסון"
יתקיים ערב פרפורמנס חד־פעמי תחת הכותרת:
"עורבי האירוויזיון".
שלושה אמנים מפעילים את החלל דרך גוף, קול ושבר:
אילן מויאל TRANSIS – עורבני חקיין,
פעולה חיה הפועלת כהפרעה יותר מאשר כייצוג.
דורון בראונשטיין – חומוס,
מיצג השוזר זהות מגדרית, פוליטיקה ואובדן דרך.
מירב טלאור –
התערבות פרפורמטיבית המגיבה לרגע הנוכחי בשירה בועטת
הערב ייפתח כשדה זמני –
ללא חזרה גנרלית להסכמה,
ללא הבטחה לפתרון.
לערב אחד בלבד.רציתי רק להיוולד, מירב טלאור חמישי, 19.02 שעה 20:00 גלריה ק' לוינסקי 71. נייד: 0546464460
גלריה ק' Q Gallery 