-
קווירוצנטריות Queerocentrism
תערוכה קבוצתית
רוחות המלחמה מסירות את שכבת ההגנה מנושאים רגישים אשר נותרו קבורים, רדומים אך שרויים בהמתנה לרגע האפשר כדי להביע את דעתם. אתנוצנטריות או: עֲדָתָנוּת היא הנטייה להתבונן בתרבות אחרת מבעד לתרבותנו ומוצאנו ממקום עליון של שיפוט. בהמשך לתערוכה הקודמת "קוויר – אזור מלחמה" אשר בחנה את המצב הרגשי של תרבות הלהטב"ק בעת מלחמה, התמה אשר בנתה תערוכה זו בחרה להרחיב את הגבולות של האמנות הקווירית לבדה, במטרה לשקף ככל האפשר התבוננות קוירוצנטרית.
תערוכה זו מבקשת לבחון את האופן שבו החברה ההטרו-נורמטיבית מתבוננת ומציירת בעיני-רוחה
את הדמות הקווירית ובמקביל לחשוף כיצד קווירים מדמים שרואים אותם?
גלריה ק' מתעתדת להרכיב דיוקנאות סטריאוטיפיים בהיבטים שונים, במגמה להביא להתפוגגותם.
מציגים: אדמונית, אילנית, בר גורדון, דורון דרוקמן, דניאל מנו בלה, נוי לואיז, סיון כהן, עדן איינברג, תמר שם
-
"קוויר – אזור מלחמה Queer War Zone"
תערוכה קבוצתית הבוחנת את ההיבטים השונים של זהות קווירית בהקשר של מלחמה: מבית, או מחוץ. ומעמיקה במהות הקוויר/ית בחברה ומציגה את דמותה דווקא במקומות החשופים, הפגיעים, או לחלופין האמיצים.
התערוכה תוצג בין התאריכים" 22.03-20.04.24
גלריה ק' ממוקמת ברחוב לוינסקי 71 תל אביב
קרדיט צילום: אפי כהן
-
סיפור המעשה של תערוכת "להרוג אייל קדוש"
תערוכת החמ"ל האקטיבית נפתחה בתאריך 01.11.23 בקריאה להשבת החטופים. התערוכה נבנית ומצרפת אמנים נוספים.
זהו סיפור מחריד על מלחמה,
שפרצה בשבת של שמחת תורה
בעקבות רצח אכזרי ובלתי נתפס של יותר מאלף ושלוש מאות נשמות
וחטיפתן של 241 נפשות בידי חיות אדם מטורפות, מיואשות.
זוהי תערוכת חמ"ל שנועדה לשקף ולהזכיר לעצמנו ולעולם
שערך חיי האדם ביהדות ובמדינת ישראל הוא מעל הכול ולכולם.
התקבצנו יחדיו – אמנים ואמניות – ויצרנו תערוכה משותפת בקריאה לשחרור החטופים והחטופות.
יצרנו במרכז החמל חממה, קנינו חמניות כמספר הנפשות החטופות ופיזרנו אדמה, כדי שנבשר יחדיו את בוא הגאולה. זרענו זרעי חמניות והשקנו מדי יום, רצינו שהמציאות תהיה לחלום.
אל מול קמילת החמניות העצובה, ראינו נביטה אל עשרות גרעיניות של אהבה, אך, ככל שהזמן חלף כך הנבטים איבדו תקווה וקמלו בחלל הסגור, ללא אור, ואוויר למשאף.
האדמה נערמה לתל מיותם והחמניות היבשות נאספו לזיכרון עבור אלה שכבר אינם.
-
הזמנה לתערוכה בגלריה ק'
"להרוג אייל קדוש" פתיחה מחודשת 11.01.24
תערוכת חמ"ל קבוצתית, אקטיבית, בקריאה להחזרת החטופים, נפתחה בתאריך 01.11.23
-
התרבות קווירית – תערוכה קבוצתית 20.07.23
תערוכה קבוצתית העוסקת בסוגיית הקמת משפחה ורבייה בהיבטים קוויריים . לחצו לאיוונט –
בעבר, הדרך המקובלת בחברה להפוך להורים הייתה אחת: אישה ואיש, ביצית וזרע. בעוד ובמובן הביולוגי לא השתנה רבות, הפלואידיות המגדרית והמינית הקיימת כיום בחברה פתחה דלת למגוון אפשרויות הורות החורגות מהקטגוריה 'איש ואישה'. המושג "קוויר", לפי התיאוריה הקווירית העכשווית, נוטה לעמוד בניגוד להולדה ומשפחתיות, הנתפסת כהטרונורמטיבית, ומסמלת את טבעון האתוס המשפחתי ההגמוני.
במקביל, קיימת הורות "קווירית"; תאי משפחה בהם זוג ההורים מגדירים עצמם כקווירים, או כאלה המגדלים את ילדיהם.ן מבלי להגדיר אותם.ן מגדרית בהתאמה למין, אלא תוך חינוך א-מגדרי ונתינת אפשרות בחירת המגדר לילדיהם.ן באופן עצמאי בהתאם לטבעם.ן.
התערוכה הקבוצתית "התרבות קווירית" חושפת ומציגה תהליכים, מחשבות והתלבטויות הקשורות בכל דרך להורות קווירית, במטרה ליצור רב-שיח תרבותי המדגיש את הכמיהה והזכות להפוך להורה.
קישור למידע נוסף ודימויים:
-
עֵץ הַזַּיִת, כְּמוֹ הַבַּיִת
עץ הזית כמו הבית, אילן מויאל, דימוי דיגיטלי, 2025.
שיר שמביט בעץ הזית כסמל טעון של מקום. בין ריח גשם ראשון למסיק בעיר, בין חומוס במסעדה ערבית לבין ביזת יבול בגדה — הזית הופך למראה של המציאות כאן, "בשולי המלחמה". פרי של חסד ושלום שנהפך לכלי לאומנות; עץ שהוא בית, שמן שהוא גם משיכה וגם מריבה. דרך השורשים — תרבותיים, דתיים וחילוניים — השיר מבקש לגעת במתח שבין הזיכרון, הכאב, והבית שאנחנו מנסים לשמור עליו.
עץ הזית, כמו הבית, דימוי דיגיטלי/ אילן מויאל 
עץ הזית – כמו הבית, דימוי דיגיטלי/ אילן מויאל 
עץ הזית – כמו הבית, דימוי דיגיטלי/ אילן מויאל נִיחוֹחַ שֶׁל גֶּשֶׁם רִאשׁוֹן בָּאֲוִיר
עוֹנַת מַסִּיק הַזֵּיתִים הִגִּיעָה לָעִיר
זְמַן טוֹב לְנַגֵּב חוּמוּס בְּמִסְעָדָה עַרְבִית
וְלִבְזֹז אֶת הַיְּבוּל בַּגָּדָה הַמַּעֲרָבִית
עֵץ הַזַּיִת כְּמוֹ הַבַּיִת
שֶׁמֶן הַמְּשִׁיכָה, טַעַם הַשִּׂמְחָה
פֵּרוֹת שֶׁל חֶסֶד עוֹלָמִי
הוֹפְכִים לִכְלִי נֶשֶׁק לְאֻמִּי
הַגֶּשֶׁם מְטַפְטֵף עַל עֲצֵי הַזֵּיתִים,
הַטִּפּוֹת מַשְׁקוֹת אֶת פְּרִי הַמְּלָכִים.
הַסֵּמֶל שֶׁל הַשָּׁלוֹם, בִּשְׁמָם שֶׁל קְדוֹשִׁים,
כָּעֵת קַל יוֹתֵר לַעֲקֹר אֶת הַשָּׁרָשִׁים.
עֵץ הַזַּיִת, כְּמוֹ הַבַּיִת
שֶׁמֶן הַמְּרִיבָה, דֶּלֶק מִלְחָמָה
שָׁרָשִׁים שֶׁל קִיּוּם תַּרְבּוּתִי
מִתְפַּצְּלִים לְחִלּוֹנִי מוּל דָּתִי
-
בָּנָנוֹת גֶאוֹנוֹת/ אילן מויאל
“שיר הלל הומוריסטי-פואטי לבננה כגיבורה תרבותית: חושפנית, אנינה, חכמה ומלאת אנרגיה. בין משחקי לשון לקלילות מתגרה, השיר מציג את הבננה כסמל נשי-אלילי ( או שנתפס ככזה ), שמקלף את עצמו מהגבולות של טעם טוב וצניעות — באהבה, בעדינות ובחוצפה נעימה.”
מִכָּל פְּרִי הָעֵץ, אֲנִי שָׁר לָךְ, הַבָּנָנָה.
אֵינְךְ כְּאֶחָד הַפֵּרוֹת, אֶלָּא בַּת-אָמָזוֹנָה.
בְּכָל מַצָּב מוּכָנָה, לְפִי צַו הָאָפְנָה.
קוֹלֶפֶת אֶת בְּגָדֶיהָ, כְּמוֹ אַחֲרֵי חֲתֻנָּה.
בָּנָנוֹת נֶאֱמָנוֹת, בָּנָנוֹת גְּאוֹנוּת,
גְּדֵלוֹת בְּסִיטוֹנוּת, נִקְטָפוֹת בְּקַפְּדָנוּת,
מְדַבְּרוֹת בְּכֵנוּת, נֶגֶד גִּזְעָנוּת.
בָּנָנוֹת.
מִכָּל פְּרִי הָעֵץ, טַעְמֵךְ הוּא הַנִּבְחָר, הַבָּנָנָה
אֵינְךְ מִתְהַדֶּרֶת בֵּעֲלֶהּ, כְּמוֹ גְּבֶרֶת תְּאֵנָה
כְּכָל שֶׁתִּתְבַּגְּרִי, כָּךְ תַּהַפְכִי אֲנִינָה,
וְיֵשׁ לָךְ אֵנֶרְגִּיָּה שֶׁל בַּת-זוֹנָה!
בָּנָנוֹת נֶאֱמָנוֹת, בָּנָנוֹת בַּיְשָׁנִיּוֹת,
מִתְקַלְּפוֹת בָּאָמָּנוּת, נִצָּבוֹת בְּכוֹנְנוּת,
קוֹרְצוֹת בַּעֲדִינוּת, מַזְכִּירוֹת אוֹנֶנוּת.
בָּנָנוֹת
גֶּאוֹנוֹת
-
אִימָּא לַחְמָהּ/ אילן מויאל
אמא לחמה, אילן מויאל, דימוי דיגיטלי מאז השבת השחורה 07.10 הנצח נראה כמו האינסוף עבור החטופים ובני משפחתם. המבחנים אותם עברו בני-האנוש לא יתוארו במילים שיכילו את משמעותן ולכן לא אחטא בעניין זה. ברצוני לדבר על מה שהכי חשוב לדבר: על מה שעשו למען, ולא מה לא עשו. "זהב באש נבחן" ואכן, הזהב הטהור עבר את מבחן אש התופת בגבורה וחייל! בראש הפירמידה ניצבות האימהות – נשים, אמיצות, חכמות, בלתי-שבירות ככל שזה נוגע להצלת ילדיהם – לביאות האש והחמלה.
פוסט זה מוקדש לאימהות הגיבורות של ישראל! תודה גדולה!
אִמָּא יְקָרָה, אֵשֶׁת-חַיִל גִּבּוֹרָה כְּבָר נִכְתְּבוּ אֶלֶף שִׁיר וְשִׁירִים יְלָדִים, נְעָרוֹת וְכָל הַמֵּשׁוֹרֶרִים בָּאֵשׁ וּבַמַּיִם, וּמֵעֵבֶר לַשָּׁמַיִם. הָרוּחוֹת מְחַבְּקוֹת אֶת שְׁמָהּ, הַיְּקוּם כֻּלּוֹ מוֹחֵא לָהּ כַּפַּיִם. בִּלְעָדֶיהָ הָעוֹלָם דְּמָמָה, אִמָּא. אִמָּא יְקָרָה, לוֹחֶמֶת נְמֵרָה יוֹלֶדֶת בְּנוֹתֶיהָ וְחוֹצָה הָרִים פּוֹתַחַת לְבָנֶיהָ אֶת הַשְּׁעָרִים בָּאֵשׁ וּבַמַּיִם, וּמֵעֵבֶר לַשָּׁמַיִם. הָרוּחוֹת מְחַבְּקוֹת אֶת שְׁמָהּ, הַיְּקוּם כֻּלּוֹ מוֹחֵא לָהּ כַּפַּיִם. בִּלְעָדֶיהָ הָעוֹלָם דְּמָמָה, אִימָּא.
אמא לחמה, אילן מויאל, דימוי דיגיטלי 
-
דּוֹר טְרָאוּמַת הֶעָתִיד, תערוכה קבוצתית
מציגים: זאב אנגלמאיר, ענת ויזייה, הילה חסידים, אילן מויאל, ורד נסים, שחר סריג, מירה צדר, מרים שטרמן, דוריה שרה.
גלריה ק' פותחת את התערוכה "דור טראומת העתיד", הניצבת במוקד הדרך שאחרי — דרך ההחלמה, ההיזכרות וההתהוות החדשה של רוח ישראל לאחר המלחמה והשבת החטופים הביתה.
בעקבות תערוכת המחאה "קולות לקירות פתוחים", מבקשת הגלריה להמשיך את השיח הפתוח — אך הפעם לא עוד זעקה מתוך הפצע, אלא הקשבה למה שנולד מתוכו.
הזמן הזה קורא לנו לעמוד אל מול דור טראומת העתיד: הילדים, הנערות, הלוחמים, המשפחות, החברה כולה — הנושאת את הצלקת ומחוללת מתוכה משמעות, אמונה ותקווה.
הגלריה מציגה יצירות החושפות את מרקם השבר וההתחדשות, את הזיכרון המתחולל בגוף ובנוף, ואת המבט על העתיד כאתיקה חדשה של חיים.
שילוב של עבר והווה לקידוש העתיד וחופש הבחירה מחדש.
מכאב לתודעה, ממראה עיניים למראה לב, ממלחמה לשיבה הביתה. זמן התמודדות.
הזמנה לתערוכה דור אקרטמת העתיד גלריית דימויים תועלה לאחר הפתיחה
ורד נסים, חירות, 2004, צילום נווה כהן -
אֲדָמָה חֲכָמָה, אילן מויאל
נְשָׁמָה חֲלָבִית עַל אֲדָמָה בְּשָׂרִית.
מַשְׁמָעוּת הַקִּיּוּם לֹא תֻּשְׁלַם,
בְּטֶרֶם נֵדַע עוֹלָם וְעוֹד עוֹלָם.
מַעֲנִיקָה חַיִּים וְאוֹסֶפֶת מֵתִים,
דָּם, אָדָם, אֲדָמָה חֲכָמָה.
בְּקוֹלֵנוּ נִשְׁמַע אֶת קִיּוּמוֹ שֶׁל שְׁמָהּ.
נְשָׁמָה עֲרִירִית עַל קַרְקַע שַׁבְרִירִית
אֵינְסְפוֹר גַּרְגְּרִים שֶׁל קִיּוּם,
מִתּוֹכָם הִגַּעְנוּ וַאֲלֵיהֶם נָקוּם.
מוֹחֶקֶת חַיִּים וְזוֹכֶרֶת מֵתִים,
דָּם, אָדָם, אֲדָמָה חֲכָמָה .
בָּאִים וֵשָׂבִים כּמוֹ לֹא הָיָה מְאוּמָה.
דָּם, אָדָם, אֲדָמָה חֲכָמָה.
בְּקוֹלֵנוּ נִשְׁמַע אֶת קִיּוּמוֹ שֶׁל שְׁמָהּ.
-
קול קורא לתערוכת מחאה קבוצתית: "מורות מתות בסתר"
-
אֶרֶץ חֲבוּלָה, מְדִינָה אֲבֵלָה, יִשְׂרָאֵל
שיר קינה ומחאה על ארץ שנקרעה מבניה ובנותיה — אדמה של אמונה, של מלחמה ושל שכחה. בין העמים, בין תקווה לאובדן, נולדת זעקה חדשה על זהות ועל זיכרון. דור אחר דור נושא בלבו את אותה פציעה — טראומה בין־דורית שהופכת את הלב לשדה קרב, שבה נלחמים האהבה והפחד, האמונה והייאוש, האדם והמדינה.
שיר מערוץ "שעון מעורר"
מילים: אילן מויאל
דור אחר דור נושא בלבו את אותה פציעה —
טראומה בין־דורית שהופכת את הלב לשדה קרב,
שבה נלחמים האהבה והפחד,
האמונה והייאוש, האדם והמדינה.אֶרֶץ חֲבוּלָה, מְדִינָה אֲבֵלָה.
שְׁנֵי עַמִּים, בְּנֵי אַבְרָהָם אָבִינוּ.
מִבֵּרֵאשִׁית נִלְחָמִים,
יִשְׁמָעֵאל וְיִצְחָק אָחִינוּ.
עַל אֲדָמָה, עַל זְכוּת רִאשׁוֹנִים.
מִסָּבִיב שְׁמָמָה וְדָם שֶׁל מַאֲמִינִים.
שָׂמִים לְכֻלָּם פְּלַסְטֵרִים עַל תַּחְבּוֹשׁוֹת
וְאוֹמְרִים לָנוּ שֶׁאֵין מָה לַעֲשׂוֹת.
מִשְׁפָּחוֹת חֲבוּלוֹת בַּלֵּב וּבַנְּשָׁמָה,
אֲבוּדוֹת לְדוֹרוֹת, תָּמִיד בַּמִּלְחָמָה.
אֶרֶץ חֲלֻקָּה, זֶהוּת מְחוּקָה.
שְׁתֵּי דָּתוֹת, בְּתַחֲרוּת עַל שְׁמֵנוּ,
מִימי הַמִּקְרָא, גּוֹנְבִים אֶת קוֹלֵנוּ.
"הַמַּלְאָכִים" – הַנְּשִׂיאִים וְרָאשֵׁי הַמֶּמְשָׁלָה
מְחַבְּקִים אֶת הַתֹּאַר בְּעֶלְיוֹנוּת אֻמְלָלָה,
וְעַל רָאשֵׁינוּ תִּפֹּל הַקְּלָלָה.
שָׂמִים לְכֻלָּם פְּלַסְטֵרִים עַל תַּחְבּוֹשׁוֹת
וְאוֹמְרִים לָנוּ שֶׁאֵין מָה לַעֲשׂוֹת.
חַיָּלִים לוֹחֲמִים בַּלֵּב וּבַנְּשָׁמָה,
אֲבוּדִים מִתְאַבְּדִים לֹא מוֹצְאִים נֶחָמָה.
-
הַמְּדִינָה שֶׁלִּי חוֹגֶגֶת עַל חֶשְׁבּוֹנִי
-
קול קורא לתערוכה "דור טראומת העתיד" בגלריה קולות מחאה.
-
קולות לקירות פתוחים, 07.10.23
תערוכת מחאה מחדלי 07.10 בגלריה ק'
כל ישראל סוכות של אבלים
גלריה ק' Q Gallery 