רדופי־הזמן // ממרדף הטראומה לסדרות של היעשות // אילן מויאל
מציגים: אלקון תמי, גליל דודו, דריאל מוטי, הגלר גיא, לוי כוכי, לומניץ סמדר, מויאל אילן, סנטיקוף לוטן נעמה, שטרמן מרים, שלמון עדו.

"רָדוּף-הַזְּמַן בַּמָּקוֹם לְלֹא שֵׁם"
התערוכה רדופי־הזמן מהווה מהלך דיאלקטי והמשך ישיר לתערוכה "הישרדות 1945–2025". אם בעבר ניצבנו מול כובד המשקעים של הזמן ההיסטורי, כאן אנו פונים אל מה שפועל לאחריו, אל הליבה של תפיסת הטראנסיזם: לא האירוע עצמו – אלא החזרה הכפויה שלו. הזמן אינו חולף; הוא רודף ומכפיל את עצמו דרך גופים, מסכים, קירות ובשר.
במרחב הצר והמחתרתי של לוינסקי 71, האמנות נקראת לפעול לא כייצוג דומם של הכאב, אלא כפעולה רדיקלית של הסטה ופירוק – כהיעשות (Becoming) הממירה את הקיפאון הטראומטי בריבוי, בסדרות ובקצב.
"רדופי־הזמן היא קריאה דחופה למעבר: מן ההישרדות כתגובה פסיבית וכפויה – אל היצירה כהתרחשות פראית, פילוסופית וחומרית המפרקת את הזמן בהווה."

כתיבת תגובה