

זינומורה — רגע לפני
הדימוי נולד מתוך צילום תיעודי, רגע לפני פתיחת התערוכה, שבו מופיע אוצר התערוכה עצמו — מבלי לדעת שהוא כבר חלק מן היצירה.
הצילום, שנלכד כהרף עין של הכנה ושגרה, עובר תהליך היעשות ציורי בידי האמנית האלמונית, והופך לזירה טעונה: חלל פנימי שבו מתגבש גוף זר.
כמו ב״הנוסע השמיני״, הזינומורף אינו פולש מן החוץ אלא מתעצב מבפנים — לא כמפלצת קולנועית, אלא כמנגנון מערכתי: פדגוגי, אוצרותי, מוסדי.
האדם שבדימוי אינו נרדף; הוא עסוק. אינו מודע; הוא מתפקד. זהו רגע של שקט לפני הידיעה.
בין תיעוד לבדיון, בין צילום לציור, בין אוצר לאובייקט — העבודה מציעה קריסה עדינה של תפקידים:
האוצר הופך לגוף, הגוף לנשא, והמערכת — לישות.
לחצו על ההזמנה לאירוע:

פרומיתאוס (2025) הוא פרפורמנס הבוחן את המרת ההבטחה המיתית של ידע, קדמה והארה לכדי מנגנון של חדירה, שליטה והתבססות של גוף זר בתוך מערכת חינוכית-ביורוקרטית. בדומה לדמותו של פרומיתאוס, אשר מעניק לאנושות את האש ובכך מחולל הן קדמה והן ענישה נצחית, הפרפורמנס מציג את הפדגוגיה כטכנולוגיה כפולה: אמצעי להעצמה מוצהרת, ובה בעת מערכת המייצרת סובייקטים פגיעים, נושאים, ומפוקחים. הביצים — כקפסולות פוטנציאל — אינן מסמלות הולדה אלא אינקובציה של אלימות שקטה, הנוצרת מתוך עצם המערכת ולא מחוצה לה.
פעולת ריקון הביצה, מילויה בדיו שחור וכתיבה באמצעות תכולתה על סדין ציבורי, מנסחת מחדש את מושג הידע כמשהו שאינו נמסר אלא חודר, מזהם ומותיר עקבות. במובן זה, הדמות האיקונית של ה״נוסע״ (xenomorph) מתפקדת כאן לא כמפלצת חריגה אלא כצורה נורמטיבית של רציונליות מערכתית — מה שמישל פוקו תיאר ככוח שאינו פועל באמצעות דיכוי גלוי, אלא דרך ניהול גופים, משמעת פנימית והפנמה של פיקוח. הפרפורמנס אינו מציג התנגדות ישירה, אלא מצב של נשיאה: הגוף המחנך כאתר שבו הזר נעשה הכרחי.
חלוקת הביצים לקהל חותמת את הפעולה כהעברה של אחריות: הצופה אינו עוד עד, אלא נשא. בכך, פרומיתאוס מתרחק ממחווה מיתית של גאולה, ומעמיד את עצמו כמופע של כישלון מבני — הבטחה שהומרה לדבר-מה אפל, מתמשך, ובלתי ניתן להתרה. לא אש ניתנת כאן, אלא שארית.
מראי מקום / ביבליוגרפיה
פוקו, מישל. לפקח ולהעניש. תרגום לעברית, הוצאת רסלינג.
אייסכילוס. פרומיתאוס הכבול.
דלז, ז׳יל וגואטרי, פליקס. אלף מישורים. פרק: Apparatus of Capture.
אגן, ג׳ורג׳ו. Homo Sacer: Sovereign Power and Bare Life.
Haraway, Donna. A Cyborg Manifesto (בהקשר של גוף/טכנולוגיה/חדירה).

כתיבת תגובה