“שיר הלל הומוריסטי-פואטי לבננה כגיבורה תרבותית: חושפנית, אנינה, חכמה ומלאת אנרגיה. בין משחקי לשון לקלילות מתגרה, השיר מציג את הבננה כסמל נשי-אלילי ( או שנתפס ככזה ), שמקלף את עצמו מהגבולות של טעם טוב וצניעות — באהבה, בעדינות ובחוצפה נעימה.”
מִכָּל פְּרִי הָעֵץ, אֲנִי שָׁר לָךְ, הַבָּנָנָה.
אֵינְךְ כְּאֶחָד הַפֵּרוֹת, אֶלָּא בַּת-אָמָזוֹנָה.
בְּכָל מַצָּב מוּכָנָה, לְפִי צַו הָאָפְנָה.
קוֹלֶפֶת אֶת בְּגָדֶיהָ, כְּמוֹ אַחֲרֵי חֲתֻנָּה.
בָּנָנוֹת נֶאֱמָנוֹת, בָּנָנוֹת גְּאוֹנוּת,
גְּדֵלוֹת בְּסִיטוֹנוּת, נִקְטָפוֹת בְּקַפְּדָנוּת,
מְדַבְּרוֹת בְּכֵנוּת, נֶגֶד גִּזְעָנוּת.
בָּנָנוֹת.
מִכָּל פְּרִי הָעֵץ, טַעְמֵךְ הוּא הַנִּבְחָר, הַבָּנָנָה
אֵינְךְ מִתְהַדֶּרֶת בֵּעֲלֶהּ, כְּמוֹ גְּבֶרֶת תְּאֵנָה
כְּכָל שֶׁתִּתְבַּגְּרִי, כָּךְ תַּהַפְכִי אֲנִינָה,
וְיֵשׁ לָךְ אֵנֶרְגִּיָּה שֶׁל בַּת-זוֹנָה!
בָּנָנוֹת נֶאֱמָנוֹת, בָּנָנוֹת בַּיְשָׁנִיּוֹת,
מִתְקַלְּפוֹת בָּאָמָּנוּת, נִצָּבוֹת בְּכוֹנְנוּת,
קוֹרְצוֹת בַּעֲדִינוּת, מַזְכִּירוֹת אוֹנֶנוּת.
בָּנָנוֹת
גֶּאוֹנוֹת
גלריה ק' Q Gallery 
כתיבת תגובה