תערוכה קבוצתית החושפת דרך האמנות את הרגשות המעורבים האופפים את החיים בצל המלחמה ואת חשיבותה של מדינת ישראל מבחינתנו.
"כאוצר גלריה ק', העיסוק בבני אדם, מערכות יחסים , הבנה וקבלה עומדים איתנים בתודעתי עוד הרבה לפני הידע, ההשכלה והניסיון שרכשתי. מתוך כך, אופיין של התערוכות הקבוצתיות המוצגות כנרטיב הנבנה וחושף בהדרגה – תוך מגמת היעשות והתכוונות מוחלטת – את חזונה של גלריה ק', השתנה והתאים את עצמו למציאות החדשה בישראל, שהחלה בתאריך 07.10.23 וטרם נסתיימה.
האמנות שאני יוצר הנה חלק בלתי נפרד מתהליכי המחשבה וההחלטה הקשורים לאופי התערוכות. לפני כחודשים יצרתי את 'ישראל אהובתי', אמנות שעשויה על משטח עץ אלון שמצאתי בפאתי הדרך. הטכניקה בה השתמשתי היא מעורבת: פיגמנטים, דבקים טבעיים שונים, וגבישי נתרן כלורי שרקחתי בעצמי במשך חודשים ארוכים כחלק ממחקר העוסק בשימור. השתמשתי גם ברדי-מייד: שושן צחור ממשי ומחצב טבעי שאספתי מהטבע. ביצירה מתוארת הפשטה חלקית של מפת ארץ ישראל, כפיסה המייצגת את ההבטחה האלוהית בברכת השושן שנצבע בכחול-לבן ופרחו מתנוסס בקודקודי גבולותיו הצפוניים ביותר. במקביל, בהתבוננות קווירית נחשף פות, בהמשך ל"מקור העולם" מהותו וגורלו, המייצג את התשוקה הזכרית הבלתי ניתנת לשליטה לכבוש את גבולותיה של ישראל הקטנה.
החזון של הגלריה הוא להעניק חשיפה ומקום בטוח של שייכות שאינה מותנית בהגדרות ותיאורים המובילים להדרה מכל סוג, מתוך הבנה שכל האנושות היא אחת ובעיקר להזכיר שטרם נולד העל-אדם של ניטשה.
הרבה מעבר לקיום הארעי שלנו פה, תפקידנו מסתכם בשמירה על המולדת היחידה שלנו, אם לא תחת מטריית האחדות, אז לפחות בשם מדינת ישאל היקרה.
התערוכה היְשֹׁרֶת אַחֲרוֹנָה? מבקשת לחשוף את המשמעות של מדינת ישראל עבורנו וכיצד אנחנו – כיחידים הפועלים בשם האמנות – יכולים להשפיע ולהציג את דעותינו, מחשבותינו, ובעיקר תחושותינו המורכבות בזמן שאנו שרויים בחוסר וודאות המלווה בתחושה כללית של אובדן זהות." אילן מויאל.


מציגים: אילן מויאל, דפנה פופינקה, זיוה ג'רסי, טלי דביר לבנת, יובל קידר, מיה גולק, מיה דנציגר, מיכל גיל, מרינה בן צבי, עדי ארני, ענבר זעפרני, ענת ויז'ייה.









גלריה ק' ברחוב לוינסקי 71: 0546464460

כתיבת תגובה